<h1>ספר האסופות סימן י"ד</h1>
<h2>דף מח.</h2>
אם נקבה המרה טריפה כגון שניקב נבל של מרירה והורק מה שבתוכה טריפה, וזכר לדבר [איוב ט"ז] ישפוך לארץ מררתי אבל מצאתי בהלכות טריפות דר' אב"ן מרה שנקבה (ודופן) [וכבד] סותמתה כשרה אם אין תליית מרה בכבד, ואנו רוצים לומר כי נטלה המרה, יש להבחין הדבר ולקרוע הכבד במקום שהמרה רגילה לתלות, ולטעום שמה בלשון אם יש שם טעם מר בידוע שהכבד שאבה המרירה מחמת כעס ועתידה לחזור, כמו שאמרו חכמים [ברכות ס"א ע"ב] כבד כועס ומרה זורקת בו טפה ומניחתו, ועל כן היא כשרה, אבל אם אין בו טעם מר בידוע כי ניקב נבל המרה ונשפך לארץ ועתידה למות וטריפה. וכן בעוף [אבל יונים אין להם שום מרה ואעפ"כ הן כשרות] ואם נקבה המרה במקום דבוקתה בכבד, וכבד סותמתה כשרה נטלה המרה לגמרי, זה היה מעשה וקרעו את הכבד במקום תליית מרה ומצאוהו בליעה בתוך הכבד והכשירוה, אבל ניטלה המרה ולא ניטלה התלייה שלה יש לומר שנשפכה או יבישה וחסירה וטריפה ואם נמצאו שתי מרירות בכבד אחד, ואינן שופכות זו לזו, בידוע כי שתים הן וטריפה, דכל יתר כנטול דמי שיש לומר ששתי המרירות אחת היתה, ונולדה מכה בנתיים ונתחלקה לשתים וסופה לנטל ולהנקב, ותמות הבהמה מחמת אותה מכה.
<h2>דף מט.</h2>
ואם תמצא גרעינה של פרי בתוך נבל המרה, יש בה כושר ויש בה פסול כדאיתא בש"ח ההוא קשייתא פי' גרעינה של תמרה שנמצאת בתוך המרה אמר רב אשי כשהיינו בי רב כהנא אמר לזו זה הסמפון תופש ומכניס, ואע"פ שאינה יוצאה בשופי אלא בדוחק, עכשיו אם הגרעינה של תמרה שהיא חלקה ומשופה ואינה קורעת הסמפון בעת יציאתה כשרה, אבל גרעון של זית שהיא חדה, הרי הסמפון אוחז ומכניס וקורעתה וטריפה.
